מוזיאון ארמון טופקאפי

ארמון טופקאפי, או הסרגליו, הוא מוזיאון גדול במזרח רובע פאטיח באיסטנבול בטורקיה. משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד להשלמת ארמון דולמבאצ’ה ב-1856, הוא שימש כמרכז המנהלי של האימפריה העות’מאנית, והיה מקום מגוריהם העיקרי של הסולטאנים שלה עד המאה ה-17. הבנייה, בהוראת הסולטן מהמד הכובש, החלה ב-1459, שש שנים לאחר כיבוש קונסטנטינופול. טופקאפי נקרא במקור “הארמון החדש” כדי להבדיל בינו לבין הארמון הישן בכיכר בייאזיט. הוא קיבל את השם Topkapı, כלומר שער תותח, במאה ה-19. המתחם התרחב במשך מאות שנים, עם שיפוצים גדולים לאחר רעידת האדמה ב-1509 והשריפה ב-1665. מתחם הארמון מורכב מארבע חצרות מרכזיות והרבה מבנים קטנים יותר. בנות משפחת הסולטן חיו בהרמון, ופקידי מדינה מובילים, כולל הווזיר הגדול, קיימו פגישות בבניין המועצה הקיסרית. לאחר המאה ה-17, טופקאפי איבד בהדרגה את חשיבותו. הסולטאנים של אותה תקופה העדיפו לבלות יותר זמן בארמונותיהם החדשים לאורך הבוספורוס. ויקיפדיה